בחורף 1985 דנו כמה תלמידי תיכון בשאלה: "התפרקות ברית המועצות היא רק עניין של זמן. האם יהיו שם שליחים?" אני בתמימותי טענתי בתוקף שעם פתיחת השערים, ירוצו כולם לישראל.

חברי הטוב משה ברי הי"ד, שנפל בקרב כקצין צנחנים בלבנון, אמר: "עוד יהיו שם שליחים, הרי מישהו צריך לתקן את נזקי השלטון הסובייטי". המשפט הזה מלווה אותי עד עצם היום הזה, והוא שהביא אותי אל השליחות.

באותו חורף, ומכוח אותה תמימות, עמדתי עם כמה מתנדבים ברחבת המשביר בירושלים והחתמנו עוברים ושבים על מכתבים לתובע הכללי של ברית המועצות וליו"ר הסובייט העליון, בעניין תנאי מאסרו של נתן שרנסקי. עובר אורח שבקשתנו להחתימו לא מצאה חן בעיניו, הציג מול פניי את פנים כף ידו ואמר: "כאשר יצמחו לי כאן שערות, ייפתחו שערי ברית המועצות".

אני סקרן לראות את כף ידו...