3 בספטמבר 7981
הימים האחרונים, החשובים ביותר מאז לידת הרעיון אז בפאריס, עברו ביעף. הייתי
באפיסת כוחות בבזל ובעת הנסיעה בחזרה, עד כדי כך שלא הייתי מסוגל לרשום דברים,
אף שהם נחוצים עכשיו יותר מתמיד, שכן גם אחרים כבר נוכחים לדעת שתנועתנו
נעשתה חלק מן ההיסטוריה. אם אבוא לסכם את הקונגרס הבזלאי במילה אחת - שאזהר
שלא לבטאה בפומבי - הרי היא זו: בבזל ייסדתי את מדינת היהודים. אם אומר זאת
היום בקול רם, יענו על כך בצחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, ובוודאי בעוד
חמישים שנה, יבינו זאת הכול. מדינה יסודה ברצון המדינה של עם, ובעצם גם ברצונו
של יחיד אם הוא בעל עוצמה די הצורך (L'Etat c'est moi [המדינה זה אני] כדברי
לואי ה-14). טריטוריה אינה אלא התשתית הגשמית: המדינה, גם כאשר יש לה טריטוריה,
יש בה תמיד משהו מופשט. מדינת הכנסייה קיימת גם בלי טריטוריה, שאם לא כן,
לא היה האפיפיור ריבון. אני ייסדתי, אפוא, בבזל את הדבר המופשט הזה, שמשום
כך הוא בלתי נראה לרוב הבריות. בעצם עשיתי כן באמצעים מזעריים. בהדרגה השריתי
על האנשים את אווירת המדינה והקניתי להם את ההרגשה שהם האספה המכוננת.
מקור: "בתקוע השופר - הרצל: דמותו, פועלו ומבחר כתבים", עורך ראשי ד"ר ראובן
הכט, הוצאת מולדת חברה לפיתוח בע"מ.