51 במרץ 9341
אדון נכבד
מכתבך הסב לי עונג רב. הוא מוכיח לי שגם
מצדכם קיים רצון טוב לפתור את הקשיים הנוכחיים בצורה המכבדת את שתי אומותינו.
אני מאמין שקשיים אלו רובם פסיכולוגיים ולאו דווקא ממשיים, ושניתן להתגבר
עליהם בתנאי ששני הצדדים יגשו למשימה מתוך יושר ורצון טוב. הסיבה שבעטיה
המצב הנוכחי חמור כל כך היא העובדה שיהודים וערבים מתעמתים זה עם זה כיריבים
בפני השלטון המנדטורי. מצב עניינים זה אינו לכבודה של אף אחת מהאומות, ואפשר
לשנותו רק על ידי מציאת דרך-ביניים המקובלת על שני הצדדים. אומר לך כעת כיצד
לדעתי ניתן לפתור את הקשיים הנוכחיים; עם זאת עליי להוסיף שזוהי אך ורק דעתי
האישית, שעליה לא דיברתי עם איש. אני כותב את המכתב הזה בגרמנית משום שאין
לי היכולת לכתוב אותו באנגלית בעצמי, ומשום שאני רוצה לשאת במלוא האחריות
עליו. ודאי תוכל למצוא יהודי המצדד בפיוס, שיתרגם אותו.
יש להקים מועצת-מלך שאליה ימנו היהודים והערבים ארבעה נציגים לכל צד. על
אלה להיות בלתי תלויים בכל מפלגה שהיא.
הרכב כל קבוצה יהיה כדלהלן:
רופא, שנבחר בידי אגודת הרופאים.
עורך-דין, שנבחר על ידי הפרקליטים.
נציג עובדים, שנבחר בידי איגודי העובדים.
איש דת, שנבחר על ידי אנשי הדת.
על שמונה אנשים אלה להיפגש אחת לשבוע. הם
מתחייבים שלא לייצג את האינטרסים המגזריים של מקצועם או של עמם אלא להשתדל,
במודע וכמיטב יכולתם, לעשות למען רווחתה של כלל האוכלוסייה בארץ. דיוניהם
יהיו חשאיים ואסור להם בתכלית האיסור למסור כל מידע שהוא עליהם, אפילו לא
לאנשי סודם. כאשר נופלת החלטה על כל נושא שהוא, בהסכמתם של לא פחות משלושה
חברי-מועצה מכל צד, אפשר לפרסמה, אך רק בשם המועצה כולה. במקרה שאחד החברים
מתנגד הוא רשאי לפרוש מן המועצה, אך הדבר אינו משחרר אותו מהמחויבות לסודיות.
אם אחד הגופים הבוחרים, הנזכרים לעיל, אינו מרוצה מהחלטת המועצה, באפשרותו
להחליף את נציגו בנציג אחר. גם אם לא יהיו ל"מועצת המלך" הזאת סמכויות של
ממש, ייתכן בכל זאת שתביא לפתרון הדרגתי של מחלוקות, ותבטיח ייצוג מאוחד
של ענייניה המשותפים של הארץ בפני השלטון המנדטורי, בלא שידבק בה אבק פוליטיקה
קיקיונית.
מקור: אלברט איינשטיין, "Mein Weltbild",
הוצאת Querido Verlag. תרגמה: שלומית כנען