עד המאה השבע-עשרה היו עדיין מלומדי ואמני אירופה כולה מאוחדים בכוח האידיאל המשותף לכולם, עד כדי כך שאירועים פוליטיים כמעט לא השפיעו על שיתוף הפעולה ביניהם. אחדות זו התחזקה עוד יותר בזכות השימוש הנרחב בשפה הלטינית. כיום אנו משקיפים על אותו מצב עניינים כעל גן עדן אבוד. היצרים הלאומניים החריבו את הקהילה האינטלקטואלית ההיא, והשפה הלטינית, שאיחדה בזמנה את העולם כולו, שבקה חיים. המשכילים עברו לייצג את המסורות הלאומניות הקיצוניות ביותר, ואבדה להם תחושת הקהילתיוּת האינטלקטואלית. כיום אנו עומדים בפני העובדה המדכדכת שהפוליטיקאים, אנשי המעשה, הפכו למקדמי הרעיונות הבינלאומיים. הם היו אלה שהקימו את חבר הלאומים.