כשהייתי בן ארבע שנים חלמתי חלום: ראיתי את אלוהים, ופניו היו נאים מאוד. הוא הושיב אותי על ברכיו, נתן לי פקעת של חוטי-זהב ואמר לי: "בני, כאשר יגיע הזמן ואתה תתחיל לגולל את הפקעת הזאת, היזהר לבל תשמיט אותה מידך." כשהייתי בן י"ג שנה באתי עם אמי לכפר פוורוב. בני-אדם אמרו כי שם, על ההרים, נשמע קולו של מזיק. עליתי על אחד ההרים ושם התחלתי לצעוק בקול גדול מאוד, עד שנשמע בכפר ונתפשט למרחק של פרסה ומחצה. אז נראה אלי המזיק: מראהו היה כמראה איש קטן, עירום, אדום כדם כולו, שערותיו האדומות ירדו על כתפיו ועיניו יקדו כלפידים. כמה וכמה אנשים מתו מקולו. הוא היה אוכל בני-אדם, בהמות ופירות. עוד כשהייתי בן י"ג שנים, נהגתי אל העיירה אוקנה עופות לשחיטה לכבוד חג השבועות. בחצות הלילה, בדרכי לשוב אל בית אבי, ראיתי אוצר בוער באש. ירדתי מן הסוס אשר רכבתי עליו וחרבי בידי, ואמרתי אל לבי: אשליך לחם על האש ואת האוצר אקח לי. אך כאשר ניגשתי שמה ראיתי סוס שחור גדול, והוא מפנה את אחוריו אלי ואומר לבעוט בי. אז שלפתי את חרבי ואמרתי לכרות בה את ראשו. הסוס נבהל ופנה אלי בראשו. ראש זה היה כתנור בוער ושניו נוראות, אך אני לא נבהלתי מפניו ואמרתי להרגו. והוא הלך הלוך וגדול, ומראהו נורא מאוד, ואז היכרתי בו כי שד הוא ורכבתי לדרכי.