אחר הדברים האלה קם משיח חדש בתוך היהודים, והוא היה סנדלר, לודוויקו דיאץ שמו, וארץ מולדתו סֶיטוּבּאל. הוא החל לדרוש בספרים, ושמעו הולך וגדול ביניהם, ואמר כי הוא המשיח, והרבה היו מאמינים בו. ובכלל המאמינים היה רופא החשמן דון אלפונסו, אחי החשמן די פורטוגאלו, ושם הרופא פראנציסקו מֶנדֶס. בן שבע ושלושים שנה מל את עצמו במצוות המשיח. המשיח וכל מאמיניו נידונו בשרפה. וכך נשרפו מדי שנה בשנה עשרים, שלושים, ארבעים איש, ויותר ממאתים נענשו עונש גדול.
מקור: א.ז אשכולי, "התנועות המשיחיות בישראל", מוסד ביאליק