אראנו ולא עתה דהא מלין אלין מנייהו אתקיימו בההוא זמנא ומנייהו לבתר ומנייהו בזמנא דמלכא משיחא, (מה שחסר כאן תמצא בז"ח דף ס"ח א ע"ש) תנן זמין קודשא בריך הוא למבני ירושלם ולאחזאה חד ככבא קביעא מנצצא בע' רהטין ובע' זיקין נהרין מניה באמצעות רקיע וישתאלון ביה ע' ככבין אחרינן ויהא נהיר ולהיט ע' יומין וביומא שתיתאה יתחזי בכ"ה יומין לירחא שתיתאה ויתכניש ביומא שביעאה לסוף ע' יומין, יומא קדמאה יתחזי בקרתא (חדא) דרומא, וההוא יומא ינפלון ג' שורין עלאין מההיא קרתא דרומי והיכלא רברבא ינפול ושליטא דההיא קרתא ימות כדין יתפשט ההוא ככבא לאתחזאה בעלמא ובההוא זמנא יתערון קרבין תקיפין בעלמא לכל ד' סטרין ומהימנותא לא ישתכח בינייהו ובאמצעות עלמא כד יתנהיר ההוא ככבא באמצעות רקיעא יקום מלכא חד רב ושליט בעלמא ויתגאה רוחיה על כל מלכין ויתער קרבין בתרין סטרין ויתגבר עלייהו וביומא דיתברי (ס"א דיתכסי) ככבא יזדעזע ארעא קדישא מ"ה מילין סחרניה אתר דהוה בי מקדשא ומערתא חדא מן תחות ארעא יתגלי ומההיא מערתא יפוק אשא תקיפא לאוקדא עלמא, ומההיא מערתא יסגי חד עופא (ס"א ענפא) רברבא עלאה דישלוט בכל עלמא וליה אתיהב מלכותא וקדישי עליונין יתכנשון גביה, וכדין יתגלי מלכא משיחא בכל עלמא וליה אתיהיב מלכותא ובני עלמא בשעתא דיתגלי יהון משתכחין בעקתא בתר עקתא, ושנאיהון דישראל יתגברון כדין יתער רוחא דמשיחא עלייהו וישיצי לאדום חייבא וכל ארעא דשעיר יוקיד בנורא, כדין כתיב וישראל עושה חיל, הדא הוא דכתיב והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר אויביו אויביו דישראל וכדין וישראל עושה חיל, ובההוא זמנא יקים קודשא בריך הוא למתייא דעמיה ויתנשי מנהון מיתה הדא הוא דכתיב (תהלים קיח) ימין יי' עושה חיל, לא אמות כי אחיה, וכתיב (עובדיה א) ועלו מושיעים וגו', וכדין (זכריה יד) והיה יי' למלך...
מקור: זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בלק דף ריב עמוד ב , פרויקט השו"ת, אוניברסיטת בר-אילן