פרק שלישי
כסא הכבוד תחתיו כסא אבן ספיר וכסא אבן ספיר מתוקן לתחת רגלי השכינה שנאמר
(לג) (ויחזו) [ויראו] את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. וכסא הכבוד
מתוקן למושב יקרו (לד) וכסא הכבוד הוא כסא רם ונשא ומראהו כעין החשמל שנאמר
(לה) ומתוכה כעין החשמל מתוך האש ומהו חשמל ששלש פעמים ושבעים ושמונה מיני
מאורות של זיו זוהר גדול קבועים בו והפחות שבכולן כזיו גלגל החמה וסימנו
חשמל שלש מאות ושבעים ושמונה ולא עוד אלא שפרוס עליו כתבנית בגד זוהר מאור
הדר שאין כיוצא בו בכל מיני מאורות שברוֹם ערבות (לו) שאפילו חיות הקדש שבמרכבה
וכרובי גבורה ואופני שכינה אינן יכולין להסתכל בזיו הכבוד מפני שהוא נתון
פרוס עליו ומזיו כסאו מוקף מעניין (לז) כמראה זוהר סביבות כסאו ומזיו כבודו
שנאמר (לח) רם על כל גוים ה' על השמים כבודו מהו על השמים ומספרים (לט) תפארתו
בכל שעה ושעה שנאמר (מ) השמים מספרים כבוד אל. כתוב אחד [אומר] על השמים
כבודו וכתוב אחד אומר מלא כל הארץ כבודו, זהו כבודו שכל המלכים ורוזנים נוהגין
בו כבוד ואוכלים גדולה ומלכות בעולם.
מקור: שלמה אהרן ורטהיימר, "בתי מדרשות", הוצאת כתב-יד וספר