רקע וכותרת
נראה כי איגרת זו נכתבה מספר חודשים לאחר האיגרת הראשונה. הבעיות והפילוגים שהוצגו באיגרת הראשונה אל הקורינתיים, עדיין היו קיימים בקרב הכנסייה בקורינתוס. מחנכים שקריים קראו תיגר על יושרו האישי של פאולוס, וכן על סמכויותיו בתור שליח של ישו. לטענתם הוא לא היה שליח אמיתי, וכן שלשל לכיסו את כספי התרומות שהיו מיועדים למאמינים מוכי העוני של העיר ירושלים.

אודות המחבר ותאריך הכתיבה
מחבר איגרת זו הוא פאולוס. ניכרת בה חתימת סגנונו. האיגרת מכילה חומר ביוגרפי יותר מאשר בכל אחד מכתביו האחרים. לפי העדויות הקיימות, האיגרת הראשונה אל הקורינתיים נכתבה באביב 55 לספירת הנוצרים. האיגרת השנייה נכתבה בסתיו של אותה שנה.

נושא האיגרת ומסריה
יותר מאשר בכל איגרת אחרת, פאולוס מחצין את רגשותיו באיגרת זו. הוא עובר מייאוש לאושר עילאי. האיגרת מחולקת, באופן טבעי, לשלושה חלקים: פאולוס מסביר את הסיבות לשינוי במסלול מסעותיו (פרשיות 7-1); פאולוס מעודד את הקורינתיים להשלים את ההכנות לקראת הגעתו (פרשיות 9-8); פאולוס מתאר את חשיבותה של הגעתו, וכן את סמכויותיו כשליחו של ישו ואת נכונותו להשליט משמעת במידת הצורך (פרשיות 13-10).

קווי המתאר של האיגרת
I. הקדמה: ברכות ותודות (11-1:1).
II. הסברים על אופייה של כהונתו של פאולוס כשליח ומנהיג (7:16-1:12).
III. איסוף התרומות עבור הנוצרים שבירושלים (9:15-8:1).
IV. ההוכחה של פאולוס לסמכותו כשליחו של ישו (13:10-10:1).
- - -
פרק ג
1 הֲנָחֵל עוֹד לְשַׁבֵּחַ עַצְמֵנוּ הַאִם צְרִיכִים אֲנַחְנוּ כַּאֲחֵרִים לְאִגְּרוֹת אֲלֵיכֶם אוֹ מִכֶּם הַמַּזְכִּירוֹת אֹתָנוּ לָשֶׁבַח׃ 2 אַתֶּם אִגַּרְתֵּנוּ הַכְּתוּבָה בִּלְבָבֵנוּ וְנוֹדָעָה וְנִקְרָאָה לְכָל אָדָם׃ 3 כִּי בְיָדוּעַ שֶׁאַתֶּם אִגֶּרֶת הַמָּשִׁיחַ עֲרוּכָה עַל יְדֵי שֵׁרוּתֵנוּ כְּתוּבָה לֹא בִדְיוֹ כִּי אִם-בְּרוּחַ אֱלֹהִים חַיִּים וְלֹא עַל-לוּחוֹת אֶבֶן כִּי אִם-עַל-לוּחוֹת בְּשַׂר הַלֵּב׃ 4 וְזֶה בִטְחוֹנֵנוּ עַל יְדֵי הַמָּשִׁיחַ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃ 5 לֹא שֶׁכְּשֵׁרִים אֲנַחְנוּ מֵעַצְמֵנוּ לָדִין כִּי כִשְׁרוֹנֵנוּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים׃ 6 וְהוּא הִכְשִׁיר אֹתָנוּ לִמְשָׁרֲתֵי בְּרִית חֲדָשָׁה לֹא שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת אֶלָּא שֶׁל הָרוּחַ כִּי הָאוֹת תָּמִית וְהָרוּחַ יְחַיֶּה׃ 7 וְאִם שֵׁרוּת הַמָּוֶת הֶחָרוּת בְּאוֹתִיּוֹת עַל הָאֶבֶן נִרְאָה בְּכָבוֹד עַד שֶׁלּא יָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַבִּיט אֶל פְּנֵי משֶׁה מִפְּנֵי כְּבוֹד פָּנָיו הַבָּטֵל׃ 8 כְּבוֹד שֵׁרוּת הָרוּחַ כַּמָּה יִגְדַּל כְּבוֹדוֹ׃ 9 כִּי אִם הַשֵּׁרוּת אֲשֶׁר לְחַיֵּב כָּבוֹד הוּא הַשֵּׁרוּת אֲשֶׁר לְזַכּוֹת כַּמָּה יֶעְדַּף בְּכָבוֹד׃ 10 כִּי אַף מַה שֶּׁנִּתַּן בְּכָבוֹד כַּמִּדָּה הַהִיא כְּבוֹדוֹ כְאַיִן לְעֻמַּת הַכָּבוֹד הַנַּעֲלֶה הַזֶּה׃ 11 כִּי אִם הַדָּבָר הַבָּטֵל יֶשׁ לוֹ חֵלֶק בְּכָבוֹד הַדָּבָר הַקַּיָּם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה׃ 12 עַל כֵּן בִּהְיוֹת לָנוּ תִּקְוָה כַּתִּקְוָה הַזֹּאת פִּתְחוֹן פֶּה רַב לָנוּ׃ 13 וְלֹא כְמשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן מַסְוֶה עַל פָּנָיו פֶּן יַבִּיטוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל סוֹף מַה שֶּׁסּוֹפוֹ לְהִבָּטֵל׃ 14 אֲבָל נִטַּמְטְמוּ דֵעוֹתֵיהֶם כִּי עַד הַיּוֹם הַזֶּה בְּקָרְאָם הַבְּרִית הַיְשָׁנָה נִשְׁאָר הַמַּסְוֶה הַהוּא וְלֹא גֻלָּה עָלֶיהָ כִּי לֹא יוּסַר כִּי אִם בַּמָּשִׁיחַ׃ 15 עַד הַיּוֹם הַזֶּה הֵם קֹרְאִים אֶת משֶׁה וְהַמַּסְוֶה מֻנָּח עַל לִבָּם׃ 16 אַךְ בְּעֵת שׁוּבָם אֶל הָאָדוֹן יוּסַר הַמַּסְוֶה׃ 17 הָאָדוֹן הוּא הָרוּחַ וּבַאֲשֶׁר רוּחַ הָאָדוֹן שָׁם חֵרוּת׃ 18 וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ רֹאִים בַּמַּרְאָה אֶת כְּבוֹד הָאָדוֹן וּפָנֵינוּ מְגֻלִּים וְנִתְהַפֵּךְ לְעֶצֶם דְּמוּת הַהִיא מִכָּבוֹד לְכָבוֹד כְּמִי שֶׁמִּתְחַלֵּף מֵאֵת אֲדוֹן הָרוּחַ.

מקור:
המבוא תורגם מ: Holy Bible – New Revised Standard Version, Zondervan Bible Publishers. תרגמה ליאת איטה טפרמן. טקסט ה"ברית החדשה" צוטט מ:ספרי הברית החדשה, תרגם מיוונית פרופ' פראנץ דעליטש, החברה הבריטית והעולמית להפצת כתבי הקודש, סוכנות ישראל