H2B-habsora_al_pi_markusi
הבשורה על-פי מרקוס


רקע וכותרת
אבות הכנסייה המוקדמים הגיעו לידי הסכמה כי הבשורה של מרקוס משחזרת את הטפתו של פטרוס. ניתן לחוש באישיותו של פטרוס כמעט בכל עמוד. המאפיין העיקרי בבשורה זו הוא הפעולה.

אודות המחבר ותאריך הכתיבה
יוחנן מרקוס היה בנה של מריה ובן דודו של בארנבוס. הוא ליווה את פאולוס ואת בארנבוס במסעם המיסיונרי הראשון. פאולוס הציג אותו ברומא כבן לווייתו ותרם רבות לשירותו. לפי האמונה, בשורתו של מרקוס הייתה הראשונה שנכתבה מבין ארבעה, בתקופה שבה הנוצרים החלו לסבול מרדיפות על ידי הקיסר נירון. לפיכך תקופת כתיבת הבשורה מוערכת ל 65 לספירת הנוצרים.

נושא הבשורה ומסריה
ספרו של מרקוס פורש עובדות אודות פעולותיו של ישו, יותר מאשר לגבי דבריו ומילותיו. למרות היותה הקצרה מבין ארבע הבשורות, היא לרוב המפורטת ביותר מבין כולן. הקוראים הרומאים מקבלים פירוט מדוקדק של המנהגים היהודיים. אחת ממטרותיו של מרקוס הייתה להדגים את אלוהותו של הצלוב. הוא מספר אודות כהונתו של ישו, ובפרט אודות מעשי הנסים שלו. שליש מהספר מוקדש למעלליו של ישו על פני האדמה. הוא מסתיים במותו ותחייתו של הצלוב.

קווי המתאר של הבשורה
I. תחילת כהונתו של ישו (13-1.1)
II. כהונתו של ישו בגליל (9.32-1.14)
III. הנסיגה מהגליל (9.32-6.30)
IV. הכהונה האחרונה בגליל (50-9.33)
V. כהונתו של ישו ביהודה ובפראה (לא קיבלתי את מראה המקום המלא...)
VI. עינויי ישו ומותו (15.47-11.1).
VII. תחייתו של ישו (20-16.1).

- - -

פרק יג
1 וַיְהִי בְּצֵאתוֹ מִן הַמִּקְדָּשׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו רַבִּי רְאֵה מַה יָּפוּ הָאֲבָנִים וְהַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה׃ 2 וַיַּעַן אֹתוֹ יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הֲרָאִיתָ אֶת הַבִּנְיָנִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה לֹא תִּשָּׁאֵר אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תִתְפָּרָק׃ 3 וַיֵּשֶׁב עַל הַר הַזֵּיתִים מִמּוּל הַמִּקְדָּשׁ וַיִּשְׁאָלֻהוּ פֶטְרוֹס וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן וְאַנְדְּרַי וְהֵם לְבַדָּם אִתּוֹ׃ 4 אֱמָר נָא לָנוּ מָתַי תִּהְיֶה זֹּאת וּמַה הוּא הָאוֹת בְּבֹא הָעֵת אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂה בָּהּ כָּל זֹאת׃ 5 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ׃ 6 כִּי רַבִּים יָבֹאוּ בִּשְׁמִי לֵאמֹר אֲנִי הוּא וְהִתְעוּ רַבִּים׃ 7 וּבְשָׁמְעֲכֶם מִלְחָמוֹת וּשְׁמֻעוֹת מִלְחָמָה אַל תִּבָּהֵלוּ כִּי הָיוֹ תִהְיֶה זֹאת וְעוֹד לֹא בָא הַקֵּץ׃ 8 כִּי יָקוּם גּוֹי עַל גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה וְהָיָה רַעַשׁ כֹּה וָכֹה וְהָיָה רָעָב וּמְהוּמָה׃ 9 אֵלֶּה רֵאשִׁית הַחֲבָלִים וְאַתֶּם הִשָּׁמְרוּ בְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְסַנְהֶדְרִיּוֹת וְהֻכֵּיתֶם בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְלִפְנֵי נְגִידִים וּמְלָכִים תּוּבְאוּ לְמַעֲנִי לְעֵדוּת לָהֶם׃ 10 וְהַבְּשׂוֹרָה צְרִיכָה לְהִקָּרֵא בָרִאשֹׁנָה לְכָל הַגּוֹיִם׃ 11 וְכַאֲשֶׁר יוֹלִיכוּ וּמָסְרוּ אֶתְכֶם אַל תִּדְאֲגוּ וְאַל תְּחַשְּׁבוּ מַה תְּדַבֵּרוּ כִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יוּשַׂם בְּפִיכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא אוֹתוֹ תְדַבֵּרוּ יַעַן אֲשֶׁר לֹא אַתֶּם הַמְדַבְּרִים כִּי אִם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ 12 וְאָח יִמְסֹר אֶת אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב אֶת בְּנוֹ וְקָמוּ בָנִים בַּאֲבוֹתָם וְהֵמִיתוּ אוֹתָם׃ 13 וִהְיִיתֶם שְׂנוּאִים לַכֹּל לְמַעַן שְׁמִי וְהַמְחַכֶּה עַד עֵת קֵץ הוּא יִוָּשֵׁעַ׃ 14 וְכִי תִרְאוּ אֶת שִׁקּוּץ מְשֹׁמֵם אֲשֶׁר אָמַר דָּנִיֵּאל הַנָּבִיא עֹמֵד בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר לֹא לוֹ הַקּוֹרֵא יָבִין אָז נוֹס יָנוּסוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה אֶל הֶהָרִים׃ 15 וַאֲשֶׁר עַל הַגָּג אַל יֵרֵד הַבַּיְתָה וְאַל־יָבֹא בוֹ לָשֵׂאת דָּבָר מִבֵּיתוֹ׃ 16 וַאֲשֶׁר בַּשָׂדֶה אַל יָשֹׁב הַבַּיְתָה לָשֵׂאת מַלְבּוּשׁוֹ׃ 17 וְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה׃ 18 אַךְ הִתְפַּלֲלוּ אֲשֶׁר לֹא תִהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֹרֶף׃ 19 כִּי הַיָּמִים הָהֵם יִהְיוּ עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה כָמוֹהָ מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים עַד עַתָּה וְכָמוֹהָ לֹא תִהְיֶה עוֹד׃ 20 וְלוּלֵי קִצֵּר יְהוָֹה אֶת הַיָּמִים הָהֵם לֹא יִוָּשַׁע כָּל בָּשָׂר אַךְ לְמַעַן הַבְּחִירִים אֲשֶׁר בָּחַר בָּם קִצֵּר אֶת הַיָּמִים׃ 21 וְאָז אִם יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ הִנֵּה פֹה הַמָּשִׁיחַ אוֹ הִנֵּהוּ שָׁם אַל תַּאֲמִינוּ׃ 22 כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שָׁקֶר וְנָתְנוּ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים לְהַתְעוֹת אַף אֶת הַבְּחִירִים אִם יוּכָלוּ׃ 23 וְאַתֶּם רְאוּ הִנֵּה מֵרֹאשׁ הִגַּדְתִּי לָכֶם אֶת כֹּל׃ 24 וְהָיָה בַּיָּמִים הָהֵם אַחֲרֵי הַצָּרָה הַהִיא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ׃ 25 וְהַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם וַחֲיָלֵי הַשָּׁמַיִם יִתְמוֹטָטוּ׃ 26 וְאָז יִרְאוּ אֶת בֶּן הָאָדָם בָּא בַעֲנָנִים בִּגְבוּרָה רַבָּה וּבְכָבוֹד׃ 27 וְאָז יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו וִיקַבֵּץ אֶת־בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת מִקְצֵה הָאָרֶץ עַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם׃ 28 וּמִן הַתְּאֵנָה לִמְדוּ נָא אֶת מְשַׁל הַדָּבָר כְּשֶׁיִּרְטַב עֲנָפָהּ וּפָרַח עָלֶהָ יְדַעְתֶּם כִּי קָרוֹב הַקָּיִץ׃ 29 כֵּן גַּם אַתֶּם בִּרְאֹתְכֶם כִּי הָיוּ אֵלֶּה דְּעוּ כִּי קָרוֹב הוּא בַּפָּתַח׃ 30 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה׃ 31 הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן׃ 32 אַךְ עֶת בּוֹא הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ גַּם לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם גַּם לֹא הַבֵּן מִבַּלְעֲדֵי הָאָב׃ 33 רְאוּ שִׁקְדוּ וְהִתְפַּלֵּלוּ כִּי לֹא יְדַעְתֶּם מָתַי הָעֵת׃ 34 וְהָיָה כְּאִישׁ הוֹלֵךְ לַמֶּרְחָק אֲשֶׁר עָזַב אֶת בֵּיתוֹ וַיִּתֵּן רָשׁוּת לַעֲבָדָיו וּלְאִישׁ אֶת מְלַאכְתּוֹ וְאֶת הַשׂוֹעֵר צִוָּה לִשְׁקֹד׃ 35 לָכֵן שִׁקְדוּ כִּי לֹא יְדַעְתֶּם מָתַי יָבוֹא בַּעַל הַבָּיִת אִם בָּעֶרֶב אוֹ בַחֲצוֹת הַלַּיְלָה אִם־בְּעֵת קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל אוֹ בַבֹּקֶר׃ 36 פֶּן יָבוֹא פִתְאֹם וּמָצָא אֶתְכֶם יְשֵׁנִים׃ 37 וְאֵת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם הִנְנִי אֹמֵר לַכֹּל שְׁקֹדוּ.

מקור:
המבוא תורגם מ: Holy Bible – New Revised Standard Version, Zondervan Bible Publishers. תרגמה ליאת איטה טפרמן. טקסט ה"ברית החדשה" צוטט מ:ספרי הברית החדשה, תרגם מיוונית פרופ' פראנץ דעליטש, החברה הבריטית והעולמית להפצת כתבי הקודש, סוכנות ישראל

 
ציר הזמן
0
 
26
 
30
37
60
66
73
75
 
100
 

 

 


Terms and Conditions of Use of the Website
Copyright © 1992 - 2008 The Department for Jewish Zionist Education. All rights reserved.
The e-mail addresses @jajz are being discontinued
To Contact Us, Click and Choose Educational Helpdesk under Category