- - -

ב.
הנה יום בא לה' אותו היום שבא גוג ומגוג על ישראל מרגיז ארץ ושמים ורעש גדול באדמת ישראל ועולים ללכוד ירושלֵם [קפד] שנאמר (זכריה יד,ב) ואספתי את כל הגוים אל ירושלם. באותו שעה עושה מלחמה בגוג ומגוג ויוצאין עמו שבעה רועים ושמֹנה נסיכי אדם: [קפה] דוד באמצע אדם שת אנוש ומתושלח ומימינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון [קפו] משמאלו, שמֹנה נסיכי אדם: שאול ושמואל עמוס וצפניה ואליהו ומלכי צדק [קפז] וישי וחזקיהו. באותו שעה מתקררת דעתן של מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא, שבשעה שדורך הקדוש ברוך הוא את רומי לא דורכה אלא לבדה שנאמר (ישעיה סג, ג) פורה דרכתי לבדי. אומרים מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רִבונו של עולם מאיזה מקום אתה בא? אמר להם ממרום. אומרים לו מדוע אדום ללבושיך? (שם ג) היה הוא אומר לפניו רבונו של עולם כלום יש מלך שהולך למלחמה ואין פרשים עמו? מפני מה לא בקשתנו ללכת עמך? אומר להם גת קטנה היתה ולא נצטרכתם לי. [קפח] אף על פי כן לא נתקררה דעתן. אומר להם המתינו מעט יש לי גת גדולה אחרת ואתם נצרכתם לי. שנאמר (זכריה יד, ה) ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים וגו' [קפט].

ג
וכיוון שבא גוג ומגוג על ישראל הקדוש ברוך הוא יוצא בכל מיני פורעניות להִלחם עמו, ויוצאין מלאכי השרת [קצ] שנאמר (יחזקאל לח, כב) ונשפטתי אתו בדבר ובדם, והקדוש ברוך הוא מכה אותם הכאה גדולה וכלם נופלים מפניו שנאמר (זכריה יד, יב) וזאת תהיה המגפה וגו', ואין צריכים ישראל לחטוב עצים אלא מאספקנין [קצא] שלהם ומכלים שלהם [קצב]. ולאחר גוג ומגוג ישבו ישראל לבטח שנאמר (שם יא) וישבו בה וחרם לא יהיה עוד ונאמר (ישעיה מט, ז) גואל ישראל קדושו [קצג].

מקור: שלמה אהרן ורטהיימר, "בתי מדרשות", הוצאת כתב-יד וספר