ארבעה נכנסו לפרדס: בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא.
אחד הציץ ומת אחד הציץ ונפגע אחד הציץ וקיצץ בנטיעות ואחד עלה בשלום וירד
בשלום.
בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהלים קטו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו
בן זומא הציץ ונפגע עליו הכתוב אומר (משלי כה) דבש מצאת אכול דייך [וגו']
אלישע הציץ וקיצץ בנטיעות עליו הכתוב אומר (קהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא
את בשרך וגו'
רבי עקיבא עלה בשלום וירד בשלום עליו הכתוב אומר (שיר השירים א) משכני
אחריך נרוצה [וגו']
מקור: תוספתא מסכת חגיגה (חסדי דוד) פרק ב הלכהג-הלכה ד
ארבעה שנכנסו לפרדס (גרסא ב')
"הביאני המלך חדריו" (שיר השירים א 4)
תמן תנינן ארבעה נכנסו לפרדס: בן עזאי ובן זומא אלישע בן אבויה ורבי עקיבא.
בן עזאי הציץ ונפגע, ועליו נאמר (משלי כה) "דבש מצאת אכול דייך".
בן זומא הציץ ומת, ועליו נאמר (תהלים קטז) "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו".
אלישע בן אבויה קצץ בנטיעות,
כיצד קצץ בנטיעות?
בשעה שהיה נכנס לבתי כנסיות ומדרשות ורואה תינוקות שמצליחין בתורה
היה אומר עליהון מליא ומסתתמין
ועליו נאמר (קהלת ה) "אל תתן את פיך לחטיא את בשרך".
ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום.
מקור: שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
=שם שנינו
=אליהם או עליהם
=מלים
=משתתקים, ללא מענה