בעוד כחודש יעשו אזרחי מדינת ישראל את דרכם אל הקלפיות שתיפרסנה בכל רחבי הארץ, יצביעו עבור המפלגה שאותה הם רואים כמייצגת את השקפתם הפוליטית-אידאולוגית, ובכך יממשו את זכותם הדמוקרטית, הלכה למעשה. בימים אלו, שבהם מערכת הבחירות בעיצומה, מנסות מפלגות מכל קצות הקשת הפוליטית לשכנע את בעלי זכות הבחירה להצביע עבורן. יש המתהדרות ברשימת הנציגים האיכותית שאותה הם מציגים לפני הציבור, ואחרות קושרות כתרים לראשן בשל מצען המלוטש והמהוקצע.

אך בהסתכלות מקיפה ומעמיקה, אפשר בנקל לראות כי יש מפלגה אחת בלבד שיכולה להתפאר, ובצדק, הן בדרכה האידאולוגית והן בנציגיה – המפד"ל (המפלגה הדתית-לאומית). המפד"ל, שנוסדה בשנת 1956 עם מיזוגן של שתי מפלגות – 'המזרחי' ו'הפועל המזרחי' – ומשמשת עד היום ביתה המרכזי של משפחת הציונות הדתית, הוקמה על בסיס נאמנות משולשת המתלכדת לאחדות אחת בלתי-נפרדת – הנאמנות לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל.

לצד אבני יסוד אלו, מציעה המפד"ל שינוי בסדר היום של הציונות הדתית המסורתית, על בסיס שלושה עקרונות מרכזיים – חינוך, זהות יהודית וצדק חברתי – לצד המאבק למען ארץ ישראל.

חינוך: המפד"ל פועלת למען חינוך יהודי לכל חלקי העם. החינוך בישראל הוצב בעבר וימשיך להיות מוצב בעתיד, כאתגר לאומי עיקרי, במיוחד נוכח התערערות יסודות החברה והמוסר, המסכנת את אחדות העם היהודי וקיומו.

זהות יהודית: אחת המטרות העיקריות של המפד"ל היא לשמור על הצביון היהודי של מדינת ישראל, על זהותה היהודית של המדינה ועל מחויבותה לערכי הציונות והיהדות. המפד"ל נאבקה בעבר ותמשיך להיאבק גם אחרי הבחירות לכנסת ה-17, על זהותה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

חברה: המפד"ל מגדירה את עצמה מפלגה חברתית ולכן פועלת להגן על השכבות החלשות בחברה, בעיקר באמצעות חקיקה. בשתי הכנסות האחרונות (ה-15 וה-16) הייתה המפד"ל המחוקקת המצטיינת בתחומים אלה, וגם בכנסת ה-17 תמשיך המפד"ל לחוקק חוקים בהתאם כדי להביא לצדק ולשוויון בחברה.

יתרה מכך, בימים שבהם אנו עדים לניסיונות של כל המפלגות להעלות את הנושא החברתי לראש סדר היום הציבורי, הכרחי לזכור ולהזכיר כי המפד"ל תמיד הייתה קשובה לקשיים שאִתם נאלצים להתמודד רבים מאזרחי המדינה. נוכח הפערים בחברה הישראלית ולאור ממדי העוני המדאיגים, המפלגה כבר נאבקה בעבר על קבלת תיק חברתי (משרד הרווחה) ותמשיך להיאבק על כך גם בעתיד, מתוך רצון להשפיע על המציאות הקשה ולשנותה.

כדי להמחיש את החשיבות שמייחסת המפד"ל לשילוב העקרונות והשקפת העולם המייצגים אותה ואת נבחריה, די אם נתבונן בהתנהלותה, הלכה למעשה, בימי חורבן חבל קטיף וצפון השומרון. באותם ימים, שייזכרו לדיראון עולם בהיסטוריה של מדינת ישראל, כשהלב נחמץ נוכח ההרס והשיממון שירדו על היישובים הפורחים בתוך ימים ספורים, נרתמה המפד"ל בכל כוחה לעזרת המגורשים. בעת שבה נאלצו אחינו המתיישבים שנעקרו מבתיהם וממסגרותיהם הקהילתיות להתמודד עם חורבנם הפיזי והנפשי, ערכו חברי הכנסת של המפד"ל ביקורים בבתי המלון ובאתרי המפונים, כדי לחזק את רוח המשפחות, לעודדן ולעמוד מקרוב על צרכיהן ורצונותיהן, כשגם המישור המשפטי לא הוזנח ונעשתה עבודה מבורכת לשחרור העצורים.

חשוב לציין כי המפד"ל אינה עוד מפלגה, אלא אידאולוגיה, דרך חיים. בשונה ממפלגות אחרות, המפד"ל מציעה לציבור פוליטיקה נקייה ללא שחיתות, לצד יציבות רעיונית ומעשית. בימים שבהם השחיתות מקננת במפלגות השונות, כשהמושג 'מינהל תקין' הפך לאות מתה וללעג ולקלס בעיני חלק מנבחרי העם – מקבלת עובדה זו משנה תוקף. יתר על כן, בתקופה שבה תופעת שינויי העמדות בהתאם להלכי רוח משתנים הולכת ומתעצמת, היציבות שמציעה המפד"ל היא נדירה ומייחדת אותה משאר המפלגות.

ובכל זאת, יש שיַקשו וישאלו – מדוע דווקא המפד"ל, שהרי קיימות עוד מפלגות דתיות-לאומיות? אמנם נכון שקיימות מפלגות המתעסקות בנושאי ארץ ישראל ונכון שקיימות מפלגות הדואגות לשירותי הדת במדינה, וכן מפלגות הדוגלות במצע חברתי. עם זאת, המפלגה היחידה שפועלת בה בעת וללא לאות, גם במסגרת המאבק על ארץ ישראל ויישובה, גם למען זהותה היהודית של המדינה ולמתן שירותי דת לכלל הציבור, וגם לטובת החברה בישראל והשכבות החלשות – היא המפד"ל.

לאחרונה התקיימו בחירות דמוקרטיות חשאיות לבחירת נציגינו בכנסת. בחרנו את הנבחרת הטובה ביותר במדינת ישראל – נבחרת מנוסה, אחראית וממלכתית. הרשימה החדשה משקפת את המיטב והמרב שבציונות הדתית, רשימה מגוונת ורבת פנים המהווה בָּבוּאה של החברה הדתית-לאומית. נבחרת זו תחזיר את המפד"ל למקומה הראוי בהנהגת המדינה ובמרכז הבמה הפוליטית, כפי שהיה מאז ומתמיד – הן כשותפה מלאה לעשייה הפוליטית והחברתית בישראל והן כתנועה מובילה בישראל.

לצד החשיבות בהצבעה עבור המפד"ל, בשל כל המתואר לעיל, נשאלת השאלה – מיהו המנהיג הראוי להנהיג את אזרחי מדינת ישראל?

נושא המנהיגות נדון עוד מקַדמת דנא על-ידי סוציולוגים והיסטוריונים. סביב הסוגיה, המוצאת את ביטויה, בין היתר, בשאלות כמו מדוע רק קומץ מן האוכלוסייה הופכים למנהיגים ומה טמון באותם מתי מעט, קמו תיאוריות והסברים שונים, המנסים, כל אחד בדרכו הוא, לאבחן את אותו מרכיב ייחודי המבדיל את המנהיגים מיתר הבריות.

לעניות דעתי, מהות המנהיגות מתבטאת ביכולת להניע אנשים לפעול למען הגשמה של מטרה, משימה או יעדים לאומיים. מנהיגות אינה ניתנת, לא בהצבה לתפקיד ולא בהענקת תואר או דרגה. מנהיגות נרכשת, נבנית ומתגבשת.

אני מוצאת כי המנהיג אשר לו ראויה מדינתנו, הוא זה היודע כי לא הוא מקור הסמכות. עליו להיות מונחה על-ידי שליחות ואידיאולוגיה ולא מונָע מכוח שיקולים אישיים ותאוות השלטון. בתקופה הקשה שבה מצויות החברה הישראלית והמדינה בכללותה, יהיה עליו להוכיח כי הוא בעל חזון לאומי, המצליח לראות מעבר לאינטרסים הצרים, ומרחיק ראות גם מעבר להצהרות בחירות של הטווח הקצר.

מול האתגרים שעמם נצטרך להתמודד כמדינה, נחוצה לו היכולת לראות לאן הוא מוביל, תוך בחינת הרלבנטיות של עמדותיו נוכח המציאות המשתנה. המנהיג ייבחן ביכולתו להציע את השינוי שנגזר מחזונו ולתרגמו למציאות, תוך שהוא מתבסס על משנתו הסדורה.

לסיכום, אני קוראת לאזרחים שטובת מדינת ישראל בראש מעייניהם, להצביע עבור המפד"ל – מפלגה אמיתית ונחושה הפועלת למען כלל אזרחי המדינה.
ובאשר למנהיג, אני מאחלת לנו ראש ממשלה המשלב את ערכי היהדות עם הגשמת הציונות; ראש ממשלה שיפעל לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה, לרווחתם ולשגשוגם הכלכלי. ראש ממשלה שידאג לחיזוק אחיזתו של העם היהודי בארצו ולביסוס ביטחונו; ולא פחות חשוב – ראש ממשלה שהוא מנהיג במלוא מובן המילה: זה המצליח לשלב בין מנהיגות פורמלית, הנובעת ממעמדו, לבין מנהיגות לא-פורמלית, הנובעת מהאמון שאנשים נותנים בו ומנכונותם ללכת אחריו.

נולדתי וגדלתי בחברה החרדית. סיימתי את סמינר בית יעקב למורות, נישאתי לרופא יליד ארצות הברית שלמד בארץ בישיבה ליטאית, והיום אני חיה בשכונה חרדית בירושלים ומתפללת בבית הכנסת של 'נוה-ירושלים', מוסד חינוכי מפורסם המתמחה בהכשרה יהודית-חרדית לצעירות יהודיות מן התפוצות שאינן מכירות כלל את היהדות.

מי שיראני הולכת ברחוב לא יוכל להבחין כלל ביני לבין כל אחת מאלפי הנשים החרדיות בשכונת מגוריי. לבושי, אורח חיי ומנהגיי אינם שונים בדרך כלל במאומה מלבושן, מאורח חייהן וממנהגיהן של עשרות אלפי הנשים החרדיות החיות בארץ. ובכל זאת, בעניין אחד אני שונה מאוד מרוב אנשי קהילתי: באופן לחלוטין חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל, אני- האישה החרדית מהר-נוף- הנני כיום נציגה במקום ריאלי מטעם מפלגת מרצ לבחירות לכנסת.

בחברה שבה גדלתי ובתורה שלאורה התחנכתי לימדו אותי תמיד שכל אדם נברא בצלם אלוקים. כל אדם! ושהקב"ה הוא שלום ושמו שלום, ולכן גם אנחנו מצוּוים "בַּקֵש שלום ורַדפֵהוּ". מפרק נח' בישעיהו, שאותו קוראים בהפטרה ביום הקדוש ביותר בשנה, הלוא הוא יום הכיפורים, למדתי את דברי הנביא האלה: "הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ, יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ? הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ – הֲלָזֶה תִּקְרָא-צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַה'? הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבָחָרֵהוּ: פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה, וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל-מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת. כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח, וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" (פסוקים ה–ח).

בחברה שבה גדלתי ובתורה שלאורה התחנכתי לימדו אותי תמיד שהצדק, השלום, הדאגה לזולת וההגנה על החלש הם תמצית קיומה של היהדות. מה שלמדתי הוא שהציווי לאהוב את הגֵר, את הזר ואת ה'אחר' מופיע בתורה שלושים ושש פעמים – שלושים ושש! – ואילו עניינה של ארץ ישראל השלמה אינו מופיע בתורה הקדושה אפילו פעם אחת! אין מצווה כזו כלל וכלל.

אין מצווה שלא להחזיר שטחים. אין מצווה להעדיף את האדמה על האדם. ואדרבה: חלילה לנו מלהשפיל ולדכא ולהתעמר בכל מי שאינם בני עמֵנו מפני שאנו עצמנו גֵרים היינו בארץ מצרים, ואל לנו לשכוח את גורלנו המר כאשר היינו מיעוט נרדף ומבוזה. אל לנו ללכת בעקבותיהם של אחרים שפעלו בזדון וברעה נגדנו. יותר מכול, עלינו להיזהר פן נתחיל לפעול חלילה בעצמנו כאדונים המדכאים אחרים אשר מבקשים מאִתנו את חירותם ואת זכויותיהם.

כאשר התבגרתי גיליתי להפתעתי הגמורה שהמפלגה הפוליטית המממשת יותר מכל המפלגות האחרות בדיוק את העקרונות הנאצלים האלה של היהדות שעליהם גדלתי, היא דווקא מרצ. כן, כן, אותה מפלגה שתמיד האשימו אותה שהיא מפלגה של 'צפוֹנים' שונאי דת ואוהבי ערבים, אבל לא שמו לב שהיא המפלגה הראשונה שהבינה לעומק את הסוגיה הגורלית של הבטחת עתידנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, ושדווקא מסיבה זו חובה עלינו לסייע מהר ככל האפשר ביצירת מדינה פלסטינית שתהיה נפרדת ממדינתנו.

רבים מדי נוטים גם לשכוח עד כמה אנשי מרצ, לא רק נאבקים בשיא הרצינות על העקרונות של צדק ושלום, אלא הם גם עצמם אנשים ישרי דרך ומצניעי לכת, בלי שום ציניות וקריצות. אנשים שוכחים עד כמה השחיתות והכוחנות הפושות בכל חיינו רחוקות במיוחד דווקא ממפלגה זו, שמכל המפלגות כוללת במצע שלה בדיוק את העקרונות החשובים ביותר של היהדות כפי שלמדתי אותם, גם אם רבים ממצביעיה אינם יודעים – למרבה הצער – שבהצבעתם הם מממשים בדיוק את העקרונות היסודיים והחשובים ביותר של התרבות היהודית שלנו.

במידה רבה אשמים בניתוק זה מהדת דווקא המפלגות הדתיות והציבור הרחב הדתי והמסורתי בארץ, ש'הצליחו' לשכנע את החילונים למיניהם כי יהדות היא כולה אמונות תפלות, קמעות, השתטחות על קברי צדיקים, כפייה דתית ברבנות, בית דין רבני קשה-לב, כיבוש והתנחלויות, תאווה לצבאיוּת, עידוד העוני והבערות בארץ, ועוד כהנה וכהנה תופעות מכוערות ומבישות המייצגות לכאורה את היהדות. לעומת כל אלה, מרצ היא היחידה שבמצע שלה מובטחות זכויות אזרחיות שוות לכול – נשים וגברים, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים, כאלה שאנחנו אוהבים ומסכימים עמם וכאלה שאנחנו לא תמיד אוהבים ומסכימים עמם – ללא הבדל גזע, מין או דת. מרצ היא המפלגה היחידה שהוכיחה נאמנוּת תמיד לא רק לערכיה אלא קודם כול לאדם, לאזרחים, לצורכיהם ולמצוקותיהם.

במקום לחפש אחר תירוצים איך להימנע מן השלום ואיך להתחמק מאחריות ומסולידריות חברתית, רק כדי להחזיק בעוד כמה קילומטרים של אדמה ואבנים וכך גם להישאר אדוניהם ומדכאיהם של מיליוני בני אדם – שרובם המוחלט חפים מכל פשע – ללא זכויות אנוש בסיסיות ביותר, מרצ שמה לה לדגל את העיקרון המקודש של בני אהרון, שהוא אהבת שלום ורדיפת שלום. היא תמיד תחפש את הסדק הצר שדרכו אולי אפשר בכל זאת – למרות הקשיים המרובים – לקדם את משאת נפשה: חברת צדק החיה בשלום ובחירוּת, ללא עוני ודיכוי; חברה החיה את זהותה התרבותית היהודית בגאווה מתוך עוצמה של חיבור עז בין זיכרון ליצירתיות. זהו עבורנו הפשר האמיתי של חזון המדינה היהודית והדמוקרטית. וכן, עוד משהו: זו המפלגה הפלורליסטית הראשונה שבחרה נציגה חרדית מטעמה לכנסת, ושמוכנה לראות באדם דתי ומחויב ליהדות עד כלות – נציג אותנטי של עקרונותיה ושל ערכיה. זו המפלגה ששוברת את כל הדפוסים המדכאים את חיינו וחותרת בעיקשות, ברצינות וללא לאות לעתיד חדש וטוב יותר.