יחזקאל דרור, איגרת למנהיג יהודי-ציוני-ישראלי, הוצאת המועצה הציונית/כרמל, 2005, 229 עמ'.

פרופ' יחזקאל דרור פותח את האיגרת בהצהרה: "אם אתה באמת 'פוסט-ציוני' ו'כנעני' ורואה בישראל בעיקר 'מדינת כל אזרחיה...', אין איגרת זו מיועדת לך, ואל תטריח את עצמך לקרוא אותה".
לאחר עיון מעמיק בספר, מסקנתי הפוכה. אני מקווה ומצפה, שכל 'פוסט–ציוני' יקרא ויעמיק בספר וינסה להתמודד עם הידע העצום ועם החשיבה השיטתית המוגשים לו, גם אם אינו מסכים למסקנות המועלות בו. זהו אחד מספרי היסוד במאבק הן בבורות והן בניכור בקרב דור הצעירים, שאותם שואף דרור לגייס למנהיגות ציבורית, פוליטית ומדינית.
בנושא המנהיגות אנו מוצפים בספרות מקצועית ענפה. אני מוצא את עיקר תרומתו, חשיבותו וייחודו של הספר, בעיסוק במדדי מנהיגות איכותיים ייחודיים (יהודיים, ציוניים) שדרוש כי יתקיימו אצל מנהיג במדינת ישראל.

שגשוג ופריחה מול חלום בלהות

העיסוק בנושא מנהיגות יהודית-ציונית מדגיש את דאגתו העמוקה של דרור לעתידה של מדינת ישראל ולעתיד העם היהודי בתפוצות. "הקמתה והתפתחותה של ישראל הן הישג אדיר, אך עתידה כמדינה יהודית-ציונית וכמדינת הגרעין של העם היהודי אינו מובטח" (עמ' 14).

דרור מסרטט באופן ברור וחד מצב מעשי אופטימי של שגשוג ופריחה, "הצלחה הרואית" עתידית של העם היהודי ומדינת ישראל, ומנגד – חלום בלהות, מעשי, אפוקליפטי, של שקיעה אפשרית. לדעתו, "אין מדינה דמוקרטית אחרת העומדת בפני אפשרויות עתיד כה נוגדות זו את זו כישראל, כולל בנוגע לגבולותיה, למהותה ואולי גם לעצם קיומה לטווח ארוך" (עמ' 22).

החלטות לגבי ההווה והעתיד מתקבלות על-ידי מנהיגים ברמות השונות: פוליטיקאים, בכירי המינהל הציבורי והפרטי, ובתחומים מגוונים: כלכלה ותעשייה, מדע וביטחון ועוד. האיגרת מיועדת למנהיגים בהווה ובעתיד שגורלנו נתון בידיהם.

בפנייה אישית ישירה ובשפה בהירה מנסה דרור, המחנך והמורה, להנחות, ללמד ובעיקר לצייד את המנהיג כיום ואת הצעירים שיבחרו במנהיגות כמשימת חיים, בכלים ובכישורים הדרושים להצלחה בתפקידי מנהיגות בכירים, הן בישראל והן בארגונים היהודיים בתפוצות. מנהיגות יהודית-ציונית בישראל ובעם היהודי היא שליחות וייעוד, לא 'קריירה'. היא מחייבת, לדעתו, התמסרות טוטלית "על חשבון רצונות, שאיפות וחובות אחרים".

בצל שני התסריטים העתידיים של מדינת ישראל והעם היהודי, האופטימי והאפוקליפטי, רואה דרור את עיקר תפקידו של מנהיג יהודי-ציוני-ישראלי ב"אריגת העתיד", יחד עם "דאגה להווה והיענות לצרכים עכשוויים, אך גם במידת הצורך על חשבונם" (עמ' 31, 34, 146).

התירוצים שמשמיעים מנהיגים שונים כאילו העיסוק בבעיות השוטפות בהווה והחסמים השונים במציאות הקיימת מונעים מהם לעסוק בתכנון לטווח בינוני (חמש עד עשר שנים) ולטווח ארוך (עד חמישים שנה), אינם מקובלים על דרור. לדעתו, המנהיג נדרש וחייב להתגבר על החסמים השונים, ולתכנן ולקבל החלטות לטווח ארוך בתנאים של אי-ודאות על-פי שיקול דעתו, בלי להתחשב בסקרי דעת קהל או בלחץ ציבורי.

יכולת להתערב במהלכים היסטוריים

הואיל ומדינת ישראל והעם היהודי מתמודדים דרך קבע עם סכנות קיומיות, מצד אחד, ועם הזדמנויות היסטוריות חיוביות, מצד אחר, תפקידו של המנהיג הוא לעצב את עתידנו על-ידי התערבות רדיקלית, מדי פעם, במהלכים היסטוריים. כדי להגיע למיומנויות בתחומי עיצוב העתיד, על המנהיג לקרוא הרבה, לשוחח עם בעלי ידע ובעלי יכולת חשיבה ויצירה, ולחשוב הרבה בינו לבין עצמו (עמ' 71).

פרופ' יחזקאל דרור

תפקידו המרכזי של המנהיג הוא לפעול בנושא 'אריגת העתיד' בשלושה כיוונים המשלימים זה את זה: לצמצם את הסתברות מימושם של תרחישים גרועים; להגדיל את הסתברות מימושם של תרחישים טובים; ולהיערך למה שאינו ניתן לצפייה מראש (עמ' 98).

הספר דן בהרחבה ובפירוט רב בשאר הממדים המצופים מן המנהיג האיכותי היהודי-ציוני, כדי שיצליח למלא את תפקידו בעיצוב העתיד ובעבודתו בהווה:

1. היכולת לממש ערכים יהודיים-ציוניים וכן ערכים כלל-אנושיים.
2. תפיסת התפקיד כמנהיג בעם היהודי – היכולת לצאת מ"קופסת החשיבה הישראלית" ולחשוב על העם היהודי בכללותו.
3. היכולת להמשיך את שלשלת הדורות: המנהיג צריך לשמש מורה ומחנך המחזק את הדבקות בערכים יהודיים-ציוניים פלורליסטיים, 
   תוך התאמתם למציאות המשתנה.
4. הבנת המציאות לעומק בתחום שהוא, המנהיג, מופקד עליו.
5. התערבות במַקרו-היסטוריה: כדי "לארוג את העתיד" – משימת-העל המוטלת על המנהיג – עליו להתערב בהיסטוריה במטרה למנוע שקיעה ולעודד שגשוג.
6. שינוי המשטר: המשטר הוא כלי למילוי משימות היסטוריות ולכן אנו זקוקים למשטר המאפשר הכרעות המבטיחות את הצלחתה של המדינה היהודית-ציונית לטווח ארוך
7. מנהיג-מהמר: מנהיג המקבל החלטות לטווח בינוני ולטווח ארוך צריך להסתכן ולהמר.
8. מנהיג כאסטרטג: המנהיג חייב לדעת ולהכיר דרכי חשיבה ושיטות תכנון.
9. מנהיג יוצר: המשימה של עיצוב העתיד דורשת מן המנהיג יכולת לפעול בדרך יצירתית של מלחין ולא של מנצח תזמורת. דרוש דמיון יוצר לבניית החזון, לקביעת מדיניות-רבתי ולבחירה בין חלופות.
10. מנהיג צובר עוצמה, כריזמה: חלק מעוצמתו של מנהיג נובעת ממאפייני אישיות מוּלדים, אם כי אפשר ללמוד לצבור עוצמה החיונית להשגת החזון והמטרות.
11. הידע והיכולת להיעזר ביועצים: כל מנהיג זקוק ליועצים היכולים להעניק לו מידע וידע במגוון שטחים. היכולת לבחור ביועצים ובעוזרים נכונים, היא המפתח להצלחתו או לכישלונו של המנהיג.
12. המהות הפנימית: המנהיג בתפקידו צריך "ללבוש תחפושת ולחבוש מסֵכות ככלים פוליטיים חיוניים, ובמיוחד בדינמיקה הלא-יציבה של תהליכים חברתיים  וציבוריים בישראל" (עמ' 201). יכולות המנהיג נובעות, בין השאר, ממהותו הפנימית.

הממדים השונים באים לשמש ראי למנהיג היהודי-ציוני-ישראלי, והוא נדרש לבדוק את עצמו ולראות מהם התחומים השונים שבהם עליו להשתפר כדי להפוך למנהיג איכותי יותר.

הספר מצריך מן הקורא מאמץ אינטלקטואלי ורגשי, אבל דרור מצפה מן המנהיג להיות איש חושב, משכיל וערכי המסוגל להתמודד עם אתגרי המחר הייחודיים למדינת ישראל ולעם היהודי.

שמשון שושני, בעל תואר דוקטור במינהל חינוכי, מנכ"ל 'תגלית'. חבר הוועד המנהל באוניברסיטת תל-אביב, יו"ר הוועד המנהל בגימנסיה העברית הרצליה ויו"ר דירקטוריון 'יד יצחק בן-צבי'. בעברו מילא תפקידים רבים בשירות הציבורי, בהם מנכ"ל משרד החינוך והתרבות ומנכ"ל הסוכנות. פרסם מאמרים שונים בתחומי החינוך.