16 פברואר 2012 / כ"ג שבט התשע"ב

אולפן "עציון", מן הסמלים הידועים ביותר בעולם להוראה והנחלת השפה העברית, מגולל סיפור מרתק של מאבק להנחלת השפה העברית מזה 63 שנים (2012). אפילו השם שניתן לו : "אולפן" היה חידוש לשוני מיוחד.

אולפן "עציון", על שם ישובי גוש עציון שנפלו במלחמת העצמאות, נוסד ב- 21 בספטמבר 1949 , בשותפות שבין הסוכנות היהודית לבין משרד החינוך, ועל עריסתו עמדו : הפרופסור מרטין בובר, הפרופסור בן ציון דינור, הפרופסור שמואל הוגו ברגמן, הפרופסור עקיבא ארנסט סימון מהאוניברסיטה העברית, הד"ר גיורא יוספטל, הד"ר חיים יחיל, נחום לוין, משה ראט, דבורה אלינור, הד"ר בר דיין, ורבים אחרים.

האיש שבנה את צוות המורים היה נחום לוין שצירף "בחרדת קודש" (כהגדרתו של המנהל הראשון ד"ר מרדכי קמרט ) את המורים הראשונים : הגב' שרה רוטברד-מחנכת המבוגרים, הגב' שושנה איתן, הד"ר יהושע עמיר, ועוד.

היום מתנהל האולפן במרכז הקליטה/ קמפוס "בית קנדה" בשכונת תלפיות מזרח  אבל בימיו הראשונים היה ממוקם בשכונת בקעה (גאולים), מעבר לפסי הרכבת בואך תלפיות מצד אחד, ומצד שני מקור חיים במשכן שהיה פעם מנזר הכרמליתים ואשר שימש בימי מלחמת העולם השנייה מועדון לקצינים בריטיים.

המנהל הראשון ד"ר מרדכי קמרט מספר כי "הבית היה אז בית עולים של הסוכנות היהודית שנקרא "בית עולים עציון". הבית (ובתים אחדים הסמוכים לו שהוגדרו כרכוש נטוש) לא התאים כלל לשיכון בית ספר מאיזה סוג שהוא".

בית הספר לעברית, ערב הקמתו, היה : חדרים ללא ריהוט, חדרי לימוד ללא ציוד, עזובה גדולה בסביבה ואז הגיעה קבוצת התלמידים הראשונה שעליה כותב קמרט:

"יוצאי אירופה הדוויה, רובם מגולת בולגריה ויוגוסלביה. גילם הממוצע של התלמידים עלה לחמישים ומעלה. באולפן נפתחה פנימייה, שנאבקה בקשיים הכלכליים, בהם היתה נתונה המדינה הצעירה בימים ההם"

"בכינוי "אולפן" נתחדשה המסורת התלמודית של "בית אולפנא" שבלשוננו המחודשת שימש את המושג הלועזי "סטודיו" וכן אולפן שירות השידור".

(ד"ר קמרט  בכתב היד שהותיר ערב מותו בידיו של ד"ר שלמה קודש )

הצלחת המחזור הראשון של האולפן היא שהביאה לפתיחת אולפנים נוספים בישראל ביוזמת הסוכנות היהודית לא"י ומשרד החנוך.

בעשרים שנותיו הראשונות למדו בו שישה עשר אלף תלמידים (פנימונים וחיצוניים) אשר באו מכל קצווי העולם – מקליפורניה ועד טיבט, פקיסטן, בורמה, סין ויפן בפסיפס גילאי שבין 17  שנים עד 80 שנים. 

ואז הגיע "קישהונט"

בין העולים שהגיעו למחזור הראשון של האולפן היה אחד, פרנץ קישהונט, עולה חדש מהונגריה. הוא נתקבל כתלמיד אולפן לעברית במעמד של "פנימיון" (שוהה בפנימיה) ולימים זכה בפרס ישראל למפעל חיים.

בשנת 1949, גר במעברת שער עלייה ליד חיפה, וממנה עבר לקיבוץ כפר החורש שבה שימש בתפקיד החשוב: סניטר.  את רשימותיו הראשונות פרסם בעיתון בשפה ההונגרית "אוי קלט" (ברשת העיתונים שהוקמה על ידי מפא"י בלשונות הזרות ולמען העולים). הוא הגיע למחזור הראשון של האולפן.

באוטו-ביוגרפיה שפרסם (ביחד עם ירון לונדון) הוא מספר על ימיו הראשונים באולפן "עציון" ועל דרכיו בלימוד השפה העברית שהובילוהו לחדש מילים בשפה העברית כמו : זבנג וגמרנו, לגמוז, באחד האמשים ועוד.
דרכי הלימוד שנחשף אליהן אפרים קישון בשנות החמישים השתנו מאז אבל ראוי לציין כי הן היו חדשניות מאד לתקופתן והן כללו עקרונות שהינן עקרונות האולפן עד עצם היום הזה:

"האולפן לא ראה את תפקידו בהוראת הלשון בלבד אלא גם ובעיקר בהנחלת ערכים לאומיים ויהודים, ערכי העם והמדינה. הדבר בא לידי ביטוי הן בין כתלי הכיתות, הן בפעולות חברה ותרבות מחוץ למסגרת הכיתות, המועצה הפדגוגית של האולפן שנתכנסה לפחות אחת בשבוע (נוסף על דיונים רבים בהפסקות הקצרות בין שיעור לשיעור) ביררה שיטות להעמקת הפעולה החינוכית וחיפשה דרכים בלתי סלולות במתודיקה להנחלת הלשון"
(ד"ר קמרט)

האולפן כמרכז הסתכלות ומחקר

האולפן, חודשים ספורים לאחר הקמתו, שימש בסיס לפתיחת מוסד "בית מדרש למורי עם" בראשותם של פרופסור מרטין בובר והד"ר גדעון פרויידנברג.

האולפן שימש מעין בית ספר לדוגמא להדרכה מעשית של תלמידי בית המדרש ומקום שבו צפו מורים שבדרך בשיטות ההוראה הנהוגות בו.

כך גם נולד באולפן "עציון" הסמינר הראשון להשתלמות מורים למבוגרים מטעם משרד החינוך.

תלמידי האולפן השתתפו בשיעורים לעברית של "קול ציון לגולה"( ב"קול ישראל") וסיפרו על ראשית הלימודים שלהם באולפן.

ב- 21 במארס 1955 פרסם ה "ניו יורק טיימס" , באמצעות כתבו ח. גילרוי, ששהה בארץ בשנות החמישים, כתבה על האולפן והנחלת הלשון.

רשימה ארוכה של אורחים רמי מעלה מחו"ל הגיעו לאולפן כדי לראות מקרוב את השיטות שהונהגו בו והפכו לדוגמה הן בארץ והן בעולם.

בין הבוגרים של ה"אולפן" אפשר למנות רבים ונזכיר כמה : פרופסור הנס קלינגהופר – מגדולי חוקרי המשפט בישראל ודיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, המשנה למנכ"ל משרד החוץ והשגריר בקנדה ארתור לוריא, הפרטיזנית ונדה רוטנברג, ועוד.

 באולפן "עציון" התקיימו ביקורי אורחים ידועים, למדו בו תלמידים ידועים,אבל גם מרצים ידועים הגיעו להרצות בפני התלמידים ובהם : המשורר יהודה עמיחי, לובה אליאב, טדי קולק, האלוף (מיל) עוזי נרקיס, הלורד אדוין סמואל, המשורר (בוגר האולפן) מנפרד וינקלר, פרופסור אנדרי שורקי, הפרופסורים מהאוניברסיטה העברית : חיים בלנק, חיים רבין, פלוסר, יצחק בן צבי, ועוד.

המורים והפעולות

צוות המורים של האולפן כלל החל מימיו הראשונים את : המדקדק הדגול יצחק לבני, המשורר נח שטרן, המשורר י.ד קמזון,הד"ר דוד מראני, הד"ר נח נרדי, חלוץ העליות הדגול שמואל יבניאלי, המילונאי אברהם אבן שושן, הד"ר שלמה קודש, מר יוסף שקד ועוד.

המורים הפכו לשם דבר ומנהל האולפן ד"ר קמרט נבחר לצאת לשליחות של שנתיים שבמהלכה הקים שורה אולפני עברית בצפון אמריקה.

הן האווירה המתוארת, הן ההשקעה הגדולה, יצרו מורשת רבת שנים של מצויינות בהנחלת השפה העברית.

וכשאפרים קישון השלים את לימודיו הייתה העברית השגורה בפיו טובה מאד , הגם שההיגוי ההונגרי לא נעלם מעולם, והוא אף טרח לכתוב מכתב לאולפן "עציון" במלאת לאולפן עשרים.

"לד"ר קמרט היקר שלום וברכה,

הרשני לברך אתכם לרגל יובל "אולפן עציון" . עד היום הזה אני זוכר לטובה את החודשים שעשיתי במחיצתכם. אסיר תודה אני לכם ולמורי היקר פרופסור יצחק לבני לכל ימי חיי. באיחולים מקרב לב, תלמידכם. אפרים קישון".

על האולפן היום (2012) אפשר לקרוא כאן

כתב וצילם: נתן רועי
תמונות היסטוריות: ארכיון ציוני מרכזי